"שנה מהאגדות"

עוד רגע היא תתעורר.

היא תתעורר עם עורף תפוס וגב כואב, כי היא שוב נרדמה מול המחשב.
היא תתעורר עייפה ומתוסכלת, כי היא רצתה להספיק כל מיני דברים אבל קרסה מעייפות תוך כדי.
היא תקום, מבואסת מאוד, תגלה שהשעה 2:00 בלילה ותגרור רגליים למיטה שלה.
בדרך היא תראה את הכלים שעדיין מחכים לה בכיור.
את הבלאגן שעדיין מחכה לה בסלון.
היא תיזכר פתאום שהיא שוב לא העלתה פוסט.
אוי, לא. שוב.

ובבוקר היא תקום עייפה מהלילה-לא-לילה הזה, ותכעס על עצמה.

ואז, את יודעת מה יקרה?…
היא תעביר את היום, עייפה ומאוכזבת מעצמה, במירוץ המשימות הבלתי נגמר, ופתאום – משום מקום – תגיע שאלה אחת שתשתק אותה.
זאת יכולה להיות חברה או מישהי מהמשפחה שתשאל אותה “נו, אז איך הולך לך בעסק?”
זה יכול להיות בן הזוג שיתעניין מתי הולך להיכנס כסף מהעסק לחשבון הבנק.
וזאת גם יכולה להיות לקוחה שתזכיר לה שהיא מחכה דחוף למענה ממנה.
משהו יקרה משום מקום,
ואז האישה הזאת,
שעכשיו אני כבר יכולה לגלות לך שזו אני,
תגיע בבת אחת לתובנה מאוד כואבת:
אני עובדת קשה מדי, וזה לא מה שחלמתי עליו כשפתחתי את העסק.
אני עובדת קשה מדי, השיווק לא עובד לי כמו שצריך, ואין לי מושג כמה כסף אני הולכת להרוויח- גם החודש.
ועוד חודש עובר, ועוד חודש. וזה לא משתנה.
זה כבר היה צריך להיות אחרת, וזה עדיין לא.