עוף החול

נעים מאוד, אני הדר טייטלבאום. את הפרידה שלי מהשוק השכיר והמעבר לעצמאות, אפשר לתאר יותר כבעיטה החוצה מאשר כבחירה להיכנס פנימה. שילוב של התעמרות במקום העבודה – והיותי אמא לתינוקת חולה (שמאז ב”ה החלימה) לא השאירו לי יותר מדי ברירות. ולמרות זאת, הפתיחה של העסק החדש שלי, לוותה בהמון התלהבות ומוטיבציה. היה לי ברור שאצליח, אם רק אעבוד קשה. היה לי ברור שאני אשת מקצוע טובה, ויגיעו אלי המון לקוחות אם אשווק מספיק. היה לי ברור שאני יכולה להגיע לאיזה משכורת שאני רוצה, אם רק אאמין בעצמי. אז התחלתי בפול-גז, הייתי מתכננת מוצרים, רושמת לעצמי משימות, מלא מלא משימות. התחלתי במרתון לביצוע המשימות בדרך ליעד הנכסף, ותמיד הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי… עבדתי קשה, ימים ולילות ממש. כמו שזה. עד אמצע הלילה. כמעט כל לילה. עוד משימה ועוד משימה ועל כל משימה שסיימתי נוספו שלוש חדשות… כי רציתי בנוסף לכל, לעשות המון דברים ולא לוותר על אף מוצר שחלמתי עליו… עד… שנגמרתי… הבנתי שאני ממש מתפזרת הבנתי שאני עוד שניה קורסת לחלוטין הבנתי שזה בא על חשבון הילדים והבית… והבריאות שלי… הבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה. עצרתי. והתחלתי לבחון את הדברים. למדתי מהטעויות שלי- אחת אחת. והצלחתי, למצוא את הדרך הנכונה לבנות תוכנית שתוביל אותי לצמיחה העסקית שרציתי, לתוצאות שדמיינתי, בלי לוותר על אף מוצר ובלי להרגיש שאני טובעת בעומס. גיליתי שאפשר לפתוח ראש לחשיבה אחרת, שאני יכולה ליצור בידול בלי לוותר על אף תחום שאני אוהבת, שאפשר לגרום לשיווק לזרום בקלות, שאני מצליחה להפסיק לרדוף אחרי הזנב של עצמי ויודעת בדיוק מה לעשות, ומתי וכן, גיליתי גם שאפשר ללמוד לשלוט בעסק ושהוא לא ישלוט בי ובזמן שלי. אני יודעת שזה נשמע טוב מדי, ועד שלא הצלחתי לפצח את זה בעצמי כנראה גם אני לא הייתי מאמינה לזה. אבל מאז שהתחלתי לפעול ככה- בעקביות- אי אפשר להתכחש לתוצאות… ותעיד יועצת המס שלי, שהסתכלה עלי בעיניים מתפלאות כשראתה את סיכום ההכנסות וההוצאות. ואז הבנתי, למה שלא אעזור לעוד בעלות עסק לנהל את העסק שלהן בצורה כזאת? יש לי ידע שיכול להקפיץ אותך קדימה… איך אני יכולה לשמור אותו לעצמי? וכך נולדו תוכניות הליווי והקורסים של “מבפנים”.